• Slide 1

    ברסלב כרמיאל - אתר הבית והרדיו

    "כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל"

    לחץ להאזנה לרדיו
  • Slide 2

    ברסלב כרמיאל - אתר הבית והרדיו

    "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן"

    לחץ להאזנה לרדיו
  • Slide 3

    ברסלב כרמיאל - אתר הבית והרדיו

    "רבנו צעק בקול גדול - אין שום יאוש בעולם כלל"

    לחץ להאזנה לרדיו

הלכות פסח

הקדמה לאיסור חמץ

המקור מן התורה
לאחר שעם ישראל חזרו ממלחמת מדין עם השלל הגדול, ציוה אותם הקב"ה להכשיר את כל הכלים שלקחו בשלל, מבליעת המאכלות האסורות שבלועים בכלים, כמובא בפסוקים להלן (במדבר פרק לא פסוקים כא - כג):

וַיּאמֶר אֶלְעָזָר הַכּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכל אֲשֶׁר לא יָבא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:



מפסוקים אלו אנו למדים, כי כל כלי אשר בלע ממאכל של איסור - כדי להכשירו ולהגיע לפליטת האיסור כליל, הכשרו כדרך תשמישו. זאת אומרת, כלי שהשימוש בו הוא על ידי האש, כגון שיפודים שצולים בהם על האש, כיון שבלעו באמצעות האש, הכשרם גם כן על ידי האש, והכשר זה נקרא "ליבון". אבל כלי שהשימוש בו הוא בבישול של דבר לח, כגון סיר שבושל בו מרק או מאכל עם רוטב - כיון שבליעתו באמצעות לח רותח, הכשרו גם כן על ידי המים הרותחים. וזהו הנקרא "הגעלה", דהיינו להרתיח מים בקדרה על האש, ובעוד שהמים רותחים ומבעבעים, יכניס את הכלי הטעון הכשר לתוך המים, ועל ידי כן יפלט ממנו האיסור הבלוע. וטוב להגעיל את הכלי שלוש פעמים, ואחר כך נהגו לשוטפו במים קרים. ומכיון שרבו הפרטים בנושא זה, נשתדל לכתוב את תמצית הדברים בעזרת ה'.

הבהרה: יש לדעת כי תהליכי הכשרת הכלים הנם צריכים להעשות בקפדנות מרובה. ולכן כל אדם שאינו בטוח בעצמו שבקי הוא בהכשרת הכלים כדת וכדין, יפנה לחכם מורה הוראה שינחה אותו כיצד לנהוג על פי ההלכה.

מערכת כלים מיוחדת לפסח
הכלים שאנו משתמשים בהם במשך ימות השנה למאכלי חמץ, אין אנו יכולים להשתמש בהם בחג הפסח, אלא אם כן נפליט מהם את החמץ הבלוע בהם. ומכל מקום אם יכול לייחד לעצמו מערכת כלים מיוחדת לימי הפסח, תבוא עליו ברכה. וישים לב להצניע את כל כלי החמץ שהשתמש בהם במשך ימות השנה בארון מיוחד, ויכתוב עליו 'חמץ', לבל יטעו להשתמש בכלים אלו בימי הפסח. אמנם לא כל אדם יש באפשרותו לייחד לעצמו מערכת כלים נוספת לפסח, ולכך יש לדעת כמה פרטי דינים בהכשר כלי החמץ כדלהלן.

כל כלי הולכים בו אחר רוב תשמישו
הכשר הכלי נקבע על פי רוב שימושו שמבליע בו. כלומר, שאם דרכו של כלי זה להשתמש בו על פי רוב בתבשילים שיש בהם לחות, כרוטב או מרק, אע"פ שיש פעמים שהשתמשו בו גם במאכל יבש שלא באמצעות רוטב, כיון שרוב בליעתו היא בדבר לח, הרי דינו בהגעלה. ועל דרך זו הכשר כל כלי וכלי. (תנא. ו)

סירים
לפיכך, סירים שרוב שימושם הוא בדבר לח, אף שיודע שפעמים השתמש בהם במאכל יבש ללא רוטב, די להם הכשר בהגעלה ואינם צריכים ליבון. וגם מכסה הסיר צריך הגעלה. (שם סעיף ה, יד)

כפות, כפיות ומזלגות
כפות, כפיות ומזלגות, כיון שרוב שימושם הוא ב'כלי שני' (דהיינו לא בכלי שבו בושל המאכל), אף הכשרם על ידי כלי שני. דהיינו שירתיח מים וישפכם לתוך קערה, ובעוד המים חמים יניח את הכלים בקערה. ומכל מקום בני אשכנז מחמירים להכשיר הכל בהגעלה בכלי ראשון. (שם ה, ו)
סכינים
אע"פ שרוב השימוש בסכין הוא בכלי שני, מכל מקום כיון שבשעת החיתוך דוחקים את הסכין במאכל, לכך בולעת היא יותר, והכשרה בהגעלה על ידי שיניחנה במים רותחים בכלי ראשון. אולם כאן אין חיוב להקפיד שבשעת ההגעלה יהיה הכלי מונח על גבי האש. (שם סעיף ג)

מצקת
כיון שרוב השימוש במצקת, הוא על ידי שמכניסים אותה בכלי ראשון, הכשרה בהגעלה במים רותחים בכלי ראשון.

מיחם מים
מיחם מים, שבמשך השנה לא מחממים עליו דברי מאכל, אין צריך שום הכשר, ורק ידיחנו היטב מבחוץ. אך אם מחממים עליו לפעמים פיתה או בורקס וכדומה, הכשרו כך: לגוף המיחם עצמו, צריך הגעלה. ואם הוא חשמלי שאי אפשר להגעילו מחשש שמא יתקלקל, ימלאנו מים עד הסוף וירתיח עד שיגלשו המים על כל הצדדים. ולגבי המכסה, יגעיל ויכסה בנייר כסף או שיכסה את המיחם בצלחת זכוכית. (ילקו"י ח"י תסט)

מחבת
מחבת שבדרך כלל משתמשים בה עם הרבה שמן, הכשרה בהגעלה. אבל מחבת שרק מורח בה מעט שמן או מחבת טפלון שלא משתמש בה עם שמן כלל, הכשרה בליבון. ואם יש חשש שבליבון היא תתקלקל, לא מועיל לה הכשר כלל. (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן ז)

תנור אפיה
הכשר תנור אפיה: ינקה את התנור היטב עם חומרי ניקוי מכל שיירי מאכל וזיעה שהצטברו בפינות. וימתין 24 שעות בלא שימוש. ויסיקנו למשך שעה אחת, במדת החום הגבוהה ביותר שאפשר להשתמש בו, ואז רשאי לאפות ולצלות בו בפסח ללא שום חשש. ומכל מקום לתבניות אפיה לא יועיל הכשר זה, ולכן לא ישתמש בתבניות של משך השנה, אלא ילבנן באש או יקנה תבניות מיוחדות לפסח או חד פעמי. (קלב)

מיקרוגל ללא גופי השחמה
הכשר המיקרוגל: ינקה היטב מכל שיירי מאכל דבוקים, יניח בתוכו קערת מים עם מעט חומרי ניקוי, כדי לפגום את המים עד שלא יהיו ראויים לשתיה כלל, ויפעיל כך את המיקרוגל למשך חמש או שש דקות, ואז רשאי להשתמש בו בפסח. אבל אם יש בו גופי השחמה, הכשרו כהכשר התנור. (ילקו"י ח"ה שסא)

פלאטה
ינקה היטב את הפלאטה מכל חשש חמץ דבוק, ויערה עליה מים רותחים מכלי ראשון. ויש המחמירים לצפות את הפלאטה בנייר כסף. (קלח)

חצובה וכיריים
חצובה (הברזל שעליו מניחים את הסיר בבישול) וכיריים (המשטח של הגז) הכשרם בהגעלה שיניחם במים רותחים בעוד הכלי על האש. ואם עירה עליהם מים רותחים מכלי ראשון, הוכשרו בכך. ויש מחמירים לצפותם גם בנייר כסף, ותבוא עליהם ברכה. (קלז)

ההבדל בין חמץ לבשר וחלב
נשאלת שאלה: הרי בשאר ימות השנה, אין אנו מצריכים להגעיל את החצובה והכיריים בין שימוש בבשר לשימוש בחלב, ומדוע בחמץ אנו מחמירים? אלא כתבו האחרונים שדוקא בפסח החמירו משום החומרה של איסור חמץ, אבל בבליעה של חלב ואחר כך בשר, שכל בליעה בפני עצמה היא בליעה של היתר, סמכו על המציאות המוכחת שהאש שורפת את הנשפך על החצובה מיד. (קלז)

כלי זכוכית
כתוב במסכת 'אבות דרבי נתן': כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים כלל, ולכך אינם צריכים שום הכשר, ואפילו אם הכניסו בהם משקה של חמץ לזמן ממושך, כגון בקבוקי בירה, יש להתירם על ידי שטיפה והדחה היטב היטב. וכן פסק מרן רבינו יוסף קארו בשלחן ערוך (סימן תנא סעיף כו). והוא הדין לשאר ימות השנה, שמותר באותם כוסות וצלחות של זכוכית להשתמש למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

בני אשכנז
ומכל מקום בני אשכנז נוהגים להחמיר בכלי זכוכית שהשתמשו בהם בחמץ חם במשך השנה, שלא להשתמש בהם כלל בפסח, וכמו שפסק הרמ"א שהם הולכים אחר הוראותיו. וגם בשאר ימות השנה יש נוהגים מהם לייחד כלי זכוכית לבשר לבד, ולחלב לבד. ויש מקילים. ואולם בכלי זכוכית של דורלקס ופיירקס, שמשתמשים בהם אף לבישול על האש ממש, כתבו כמה מרבני אשכנז שאפשר להכשיר כלים אלו על ידי הגעלה, ולהשתמש בהם בפסח ללא חשש. (קנו)

חוץ לארץ
גם מעדות המזרח יש שנהגו בחוץ לארץ להחמיר בכלי זכוכית, ומכל מקום אם ירצו לשנות ממנהגם כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, רשאים הם, אפילו בלי התרה כלל. (קנז)

שימוש בצונן
כל סוגי הכלים שהשתמש בהם בצונן בלבד, כגביע של קידוש או כוסיות כסף וכדומה, אע"פ שיודע ששתה בהם משקה שהוא חמץ גמור כמו בירה או ויסקי וכדומה, אינם בולעים כלל ומותרים הם בשטיפה והדחה בלבד. (קמז)

מדיח כלים
ינקהו היטב, וטוב שיפעיל את המכונה כשהיא ריקה במים רותחים וחומרי ניקוי. (ילקו"י ח"ה שס)

שיש מטבח
הכשרו על ידי שיערה עליו מים רותחים מכלי ראשון. ואם יש חשש לקלקול, ישטפהו היטב ויצפה את השיש בנייר כסף. (קס)

כיור
ידיחנו היטב, ויערה עליו מים רותחים מכלי ראשון.

שלחן
אם אוכל ישירות על השולחן ללא מפה, נהגו לערות עליו מים רותחים. אך אם קיים חשש שיתקלקל, די בכך שיכסה במפה. (קנט)

שיניים תותבות
ינקה היטב שלא ישאר בהם שום דבר, וטוב לערות עליהם מים רותחים. (קמה)

צעצועים
יש לשטוף היטב את כל צעצועי ומשחקי הילדים במים צוננים עם אמה וכדומה. אך אם יש בהם חריצים ויש חשש שנכנס לתוכם חמץ וקשה לנקותם היטב, לא ישתמשו במשחקים אלו בפסח.

כשרות המצרכים לחג הפסח:

קטניות
יש לדעת ולהודיע, כי האורז וכל מיני קטניות כמו חומוס, שעועית, אפונה, עדשים וכו' אינם חמץ כלל ועיקר, ואין שום איסור לאוכלם בפסח. אלא שלפני כמה מאות שנים, כאשר היו שדות החיטה והקטניות סמוכות זו לזו, היו משתלשלים גרעיני חיטה לשדות הקטניות ומתערבים בהם, ולא כולם היו בקיאים לברור את הקטניות היטב היטב לבל תשאר שום חיטה. לא פעם קרה שהיו מוצאים בפסח גרגר חיטה בתבשיל, שאז נאסר כולו. אי לכך היו מקומות בארצות אשכנז שהנהיגו על עצמם חומרה באכילת הקטניות, שלא לאכול כלל מחשש שלא יוכלו לבוררם כהוגן. ולכן על בני אשכנז בודאי להקפיד במנהגם משום 'ואל תטוש תורת אמך'.

(פב)

חוץ לארץ
יש קהילות מסוימות בחוץ לארץ כמו בחלק מערי מרוקו, תוניס ועוד, שהנהיגו חומרה זאת על עצמם שלא לאכול בפסח קטניות או חלק מסוגי הקטניות. ומכל מקום לאחר שבאו לארץ ישראל שהמרא דאתרא הוא מרן השלחן ערוך רבינו יוסף קארו זיע"א, אשר כל הספרדים ועדות המזרח ללא יוצא מן הכלל קיבלו הוראותיו, אם רוצים הם לשנות את מנהגם ולאכול קטניות בפסח, רשאים הם לעשות כן ללא שום חשש, כמו שהתבטא לפני כשלוש מאות שנה הגאון חכם צבי שהיה מבני אשכנז ואמר: "הלואי והמצה שאני אוכל בליל הסדר, תהיה כשרה ללא שום חשש חימוץ, כמו האורז והקטניות שאוכלים אחינו הספרדים בפסח". אלא שמכל מקום יעשו התרה על מנהגם הקודם, ויאכלו אורז וקטניות ללא חשש. (פד)

חתן
בחור ספרדי שנהג בבית הוריו שלא לאכול קטניות, וכיום נשא אשה ועומד ברשות עצמו, רשאי לאכול קטניות ללא שום התרה כלל. (פה)

אשכנזיה הנשואה לספרדי
אשה אשכנזיה הנשואה לבעל ספרדי, רשאית לאכול אורז וקטניות בפסח, וכן יכולה להקל בכל המנהגים שהספרדים מקילים בהם. וכתבו הפוסקים שכך עדיף, שתעשה ככל מנהגי הספרדים, מאשר תחמיר על עצמה כמנהגי בית אביה, כי בזה שמתנהגת על פי פסקי האשכנזים ובחומרות יתר על בעלה, גורמת למניעת השלום בבית, שדבר חמור הוא עד מאוד. (פו)

אורז
את האורז נהגו לבדוק שלש פעמים בהתבוננות, לבל תמצא בו שום חיטה. (פב)

בשר. עופות. דגים.
לא יאמר בשר זה 'לפסח', כדי שלא יהא נראה כאוכל קדשים חוץ לבית המקדש, אלא יאמר בשר זה ליום טוב. ונהגו להזהר בזה גם בעופות ודגים. (ריז)

תרופות
תרופות שנעשו ללא השגחה מיוחדת לפסח ויש חשש שמעורב בהם חמץ פגום, יש להתיר להשתמש בהם לצורך חולה, ובלבד שאין החיך נהנה מהם כלל, כגון כדורי בליעה. אבל אם החיך נהנה מהם, כמו כדורי מציצה או סירופּ מתוק, אין להשתמש בהם. וטוב להחמיר שלא להשתמש אלא בתרופות שנעשו בהשגחה מיוחדת לפסח. (קכ)

תמרוקים
תמרוקים, מי בושם ומוצרי קוסמטיקה שנעשו ללא השגחה מיוחדת לפסח, מותרים בפסח, כיון שטעמם פגום. (ילקו"י ח"ה שס)

משחת נעליים
מותר להשתמש במשחת נעליים בפסח, כיון שטעמה פגום. (קיט)

חומרי ניקוי
מותר להשתמש בכל חומרי הניקוי בפסח, כגון: סבון, אקונומיקה, אמה וכדומה, אף שנעשו ללא השגחה, כיון שטעמם פגום.

הכנות לחג הפסח

תענית בכורות
זכר לנס שהציל הקב"ה את בכורי ישראל, בשעה שנגף את בכורי מצרים במכת בכורות בליל פסח, נהגו הבכורות הזכרים הבריאים להתענות בערב פסח. (רו)

סיום מסכת
בדורות אלו שירדה חולשה לעולם, נהגו להפסיק את התענית על ידי השתתפות בסעודת מצוה כמו סיום מסכת, ברית מילה וכדומה. וחייבים לטעום לפחות כזית, כדי להפטר מהתענית. ומכל מקום אם לא שמע אף חלק מדרשת הסיום, לא מועיל אם יטעם איזשהו מאכל מהסיום, ואינו נפטר בשל כך מהתענית. (רח)



קטן
ילד קטן בכור, מנהג בני אשכנז שהאב מתענה עבורו. ומכל מקום גם לבני ספרד טוב שהאב ישתתף בסעודת מצוה כנ"ל עד שיגיע בנו לגיל מצוות. (ריד)

משניות
בכור שאינו יודע ללמוד גמרא, או ששכח להכין סיום מסכת מתוך הגמרא, רשאי לעשות סיום על מסכת משניות, ובתנאי שילמד את המסכת בהבנה עם פירוש. אבל קריאה בלבד אינה מועילה בשביל סיום מסכת. (רי)

זוהר הקדוש
סיום ספר אחד מהזוהר הקדוש, על אף שאינו מבין מה שקורא, נחשב כסעודת מצוה, ונפטר מתענית בכורות. כמו שכותב הגאון החיד"א, שהקריאה בזוהר הקדוש מסוגלת להאיר את הנפש, ואפילו אם יטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה. וכן אמר רבנו האר"י ז"ל לבעל תשובה אחד ללמוד בכל יום חמשה דפים בזוהר, על אף שאינו מבין מה שאומר. (ריא)

תענית בכורות מוקדמת
כשחל ערב פסח בשבת, לדעת מרן השלחן ערוך (סימן תע סעיף ב) אין הבכורים צריכים להתענות כלל. אך לבני אשכנז כתב הרמ"א שיש להקדים את התענית ליום חמישי יב' בניסן. ומכל מקום אף לבני ספרד, אם יכולים להשתתף בסיום מסכת, תבוא עליהם ברכה. (רטו)
אכילה. הנאה. ביעור.
ביום יד' בניסן אסרה התורה לאכול חמץ מחצות היום [סוף שעה שישית מתחילת הבוקר לפי שעות זמניות], אך באו חכמים ועשו סייג שלא לאכול חמץ שעתיים קודם, דהיינו מסוף שעה רביעית. וכן אסרו שלא ליהנות מהחמץ כגון לתת לפני הבהמה שתאכל, מסוף שעה חמישית. ולכן תקנו חכמים שלאחר שגמר לאכול את החמץ, ירכז את כל החמץ הנשאר וישרפנו קודם השעה החמישית ויאמר את הביטול.

ביעור חמץ מוקדם
כשחל ערב פסח בשבת, ואי אפשר לבער את החמץ בשבת, שכבר ציותה התורה 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', תקנו חכמים שישייר לעצמו את החמץ הצריך לו עדיין, ואת השאר ישרוף ביום שישי [יג' ניסן], על אף שעדיין מותר לאכול חמץ עד למחרת בבוקר. וטוב שישרוף אותו כמו בכל שנה עד השעה החמישית [וכמו השנה תשס"ה עד השעה 11:20 בבוקר בערך לפי שעון קיץ]. ואולם לאחר שריפת החמץ, לא יאמר את נוסח הביטול שאומרים בכל שנה, כיון שעדיין מותר לאכול חמץ.

איסור מלאכה
אסרו חכמים לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום. ושני טעמים נאמרו בזה: א. כדי שיפנה את זמנו להכנת צורכי החג כאפיית המצות ושאר ענייני ליל הסדר. ב. כיון שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים קרבן פסח, וזמן הקרבתו היה מחצות היום והלאה. ויום שאדם מקריב קרבן, הרי הוא כיום טוב בשבילו ונאסר בעשיית מלאכה. ולכן אף שהיום בעוונותינו הרבים חרב בית המקדש ואין לנו קרבן פסח, בכ"ז כיון שחכמים אסרו בזמנו את עשיית המלאכה, נשאר האיסור בתוקפו, וא"א להתירו. (קפא)

תיקוני בגדים
ומכל מקום לא נאסרה אלא מלאכה גמורה, כגון לתפור חליפה חדשה וכדומה, אפילו בחינם. אבל תיקוני בגדים וכדומה, כשזה לצורך המועד, אפילו אם צריך לתיקון זה מעשה אומן, מותר, ובלבד שלא יטול שכר על זה. אולם בתיקון פשוט של מעשה הדיוט כגון לתפור כפתור וכדומה, רשאי האומן אף ליטול שכר. (קפט)

תספורת
אסור להסתפר בערב פסח אחר חצות. ובגילוח הזקן יש להתיר. ואם שכח להסתפר, רשאי להסתפר על ידי עצמו בלבד, אבל לא על ידי ישראל אחר ואפילו בחינם. ואם הספר עני שאין לו כדי צרכו לליל הסדר וליום טוב, רשאי להסתפר אצלו בשכר. (קצא)

צפרניים. נעליים. גיהוץ.
מותר לגזוז צפרניים אחר חצות, וכן מותר לצחצח נעליים או לגהץ בגדים. (קצג)

ערב פסח בשבת
כשחל ערב פסח בשבת [תשס"ה], מותר לעשות מלאכה ביום שישי אחר חצות כמו בכל ערב שבת, כיון שעיקר הטעם לאיסור עשיית מלאכה בערב פסח, הוא הטעם השני של הקרבת הקרבן. וכיון שזמן הקרבתו ביום שבת ולא ביום שישי, לכן לא נאסר יום שישי בעשיית מלאכה. (קפג)

אכילת מצה בערב פסח
אסור לאכול מצה בערב פסח כל היום כולו. ואף לילדים קטנים צריך ליזהר בזה. ומכל מקום קטן שאינו מבין בסיפור יציאת מצרים שמספרים בהגדה בליל הסדר, מותר להאכילו מצה. (קצו)

משעה עשירית של היום [לפי שעות זמניות], אסור לאכול אף מצה עשירה, דהיינו עוגה הנעשית מקמח מצה וכדומה. ובמקום צורך יש להקל לאכול עד 54 גרם ולא יותר. ואמנם פירות וירקות, אורז, בשר וכדומה, רשאי לאכול כרצונו, ובלבד שלא ימלא כרסו מהם מידי, כדי שיאכל את המצה בלילה לתיאבון. ומכל מקום טוב לאכול באופן שישער בעצמו שאכילה זו תספיק לו שלא ירעב בלילה ויצטרך למהר לגמור את ההגדה וסיפור יציאת מצרים, אך על ידי שיאכל קודם, הוא ובני ביתו, ישבו כולם רגועים ושלוים בעת ההגדה, ויספר להם ברוגע ובשמחה. (קצט)

ההכנות לליל הסדר
חובה על כל אחד לתת אל ליבו שמָצות החובה שאוכלים בליל הסדר, יהיו מצות שמורה משעת קצירה, ועבודת יד שנעשו לשם מצת מצוה. כי לדעת רוב הפוסקים לא יוצאים ידי חובה כלל בלילה הראשון במצות מכונה המצויים כיום. ורק בדוחק גדול שחיפש הרבה ולא מצא, יוצא ידי חובתו במצות מכונה. (ריח. רכא)

מצת מצוה
יש מהדרים לאכול בליל הסדר מצת מצווה שנאפית דווקא בערב פסח אחר חצות היום, ומכל מקום אין זה מעכב.

חכם עיניו בראשו
סה"כ שיעור המָצות שחובה עלינו לאכול בליל הסדר הוא כשיעור ד' זיתים שזה כ- 120 גרם, וכן מרור כשיעור ב' זיתים שזה 54 גרם, אי לכך יתן בעל הבית את לבו להכין מצות ומרור כמות מספקת כשיעור הנ"ל לכל בני הבית הגדולים.

הסירו מכשול
יקפיד לקנות 'חסה' ו'כרפס' אך ורק ממקומות שמגדלים בהם ללא חשש תולעים, כמו תוצרת "גוש קטיף" "חסלט" וכדומה, שהם נקיים מתולעים. וצריך לדעת כי עוון אכילת תולעים חמור מאוד יותר מכל שאר מאכלות אסורות, ואכילת תולעת אחת חמורה כמו אכילת 5 חתיכות של חזיר! ואם לא השיג של גוש קטיף, יתלוש את כל עלי החסה ויזרקם, ויאכל רק את הקלח הלבן לאחר בדיקה קפדנית ויסודית, כיון שהוא קל יותר לבדיקה.

כל הזכויות שמורות ©

מאמרי ההגדה וההלכה באדיבות
כולל "מצדיקי הרבים" בית מדרש לתורה והוראה.



פרשת השבוע

ביאורים לפרשת השבוע
מתוך ספרי ברסלב
שנכתבו על ידי
רבי נחמן ורבי נתן
ליקוטי מוהר"ן
וליקוטי הלכות

קרא עוד

דבר הלכה

כשרות המטבח חלק א'...
הלכות בשר בחלב

בישול אכילה והנאה
נאמר בתורה (שמות כג יט, לד כו. ודברים יד כא), "לא תבשל גדי בחלב אמו". וחזרה התורה שלוש פעמים על פסוק זה, כדי ללמדנו אחד לאיסור בישול כפשוטו של מקרא, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה. (י. עב)

והטעם שכתבה התורה את שלושת האיסורים הנ"ל - בישול, אכילה והנאה - בלשון של בישול ['לא תבשל'], ללמדנו שלא אסרה התורה באכילה ובהנאה אלא כשעברו תהליך של בישול, אבל בלא תהליך של בישול, האיסור לאכול הוא מדברי חכמים.

קרא עוד

דבר חיזוק

"בן מלך מאבנים טובות" מאת הרב ארז דורון שליט"א יש פסוק בירמיהו שמתאר מצב שיהיה באחרית הימים, שיבואו הגויים לעם ישראל ויגידו להם: מה זה? אתם כאלה יפים! כאלה מוארים! כאלה מיוחדים! היינו בטוחים שאתם כאלה מכוערים! מלאי פצעים! לא ידענו. איזו הפתעה. רבי נחמן אומר לנו: תגלו אתם עכשיו מה שכולם יגלו בסוף. הכיעור שלכם אינו אלא כישוף, אשליה. אם תתאמצו לשנן את זה שזה שקר, תגידו לעצכם שזה שקר, תוכלו גם להתרפא מזה.

קרא עוד

תפילה לפדיון

הפדיון של רבי נחמן מברסלב זיע"א, יניח ידיו על המעות ויאמר: מעות ואת היקום אשר ברגליהם צדק יקראו לרגלו. צדק מלכותא קדישא: דינא דמלכותא דינא. שורש הדינים בינה. אני בינה לי גבורה. אין הדין נמתק אלא בשרשו. שלשה ידים בבינה: יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה. ג' פעמים יד גימטריא שם של מ"ב. מ"ב שביצירה שם של אנא בכח. מ"ב שבבריאה שני פעמים אקי"ק. מ"ב שבאצילות הוי"ה פשוט, במלואו, ומלוי דמלוי: יהי רצון מלפניך שיומתקו הדינים והגבורות הקשות מעל: (פלוני בן פלוני) על ידי פלא עליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בו תערובת דין כלל. אמן. פדיון הוא המתקת הדינים,והוא מושיע מכל הצרות, כי עיקר הרפואה על ידי פדיון דוקא, כי "ורפא ירפא" (עם שתי התבות) מספר "פדיון נפש": (לקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ג).

גלריה

לפניכם גלריית תמונות מזמנים שונים..

work
work
work
work
work
work
work
work

יצירת קשר

לחץ כאן לשליחת-Email

מפת הגעה אל כולל ברסלב כרמיאל


הצג מפה גדולה יותר

Copyright © 2006 Michael gez Breslev carmiel