עיקר גדולתו של הקב"ה שגם
הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד,גם הם יתקרבו לעבודתו.
ובזה נתייקר ונתעלה,שמו יתברך למעלה ולמטה.
על כן,אין לאדם לייאש עצמו מלהתקרב לעבודת השם,מחמת שנתרחק מאוד מהשם
יתברך,
ע"י חטאיו המרובים,אף שהרבה לעשות רע חס ושלום.
כי אדרבא,ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר.
אבל עיקר התקרבות הרחוקים להשם יתברך,הוא ע"י צדיקי הדור.
הכלל הוא שלא יהיה אצל אף אחד המצב של
עזיבת התורה. וכל אחד, עם הדרגה שלו, מה שקורה בצד השלילי, אסור שישפיע
על הצד החיובי. כל אחד מחויב לחזק את היראת שמים שלו, ואז אין עליו
חרון אף. מתי יש חרון אף? - כשיש מצב של עוזבם את תורתי לגמרי, במקום
לעשות תשובה. ואם בני ישראל היו מקיימים זאת לא היה חורבן ולא היו
יוצאים לגלות.
מצוה יומיומית-עשר
הזכירות
א.יציאת מצרים. ב.השבת. ג.המן. ד.מעשה עמלק הרשע. ה.מעמד הר סיני. ו.מה שהקציפו אבותינו לקב''ה במדבר ובפרט בעגל. ז.מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'. ח.מעשה מרים הנביאה. ט.מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. י.וזכירת ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, אמן.
הגדרת סכין 'חלבית'
סכין 'חלבית' היינו כשהשתמשו בה במאכל חלבי חם בחום שהיד סולדת בו
(פירוש, חם מאוד שנמנע לאוכלו מחמת חמימותו), שאז בולעת הסכין ממנו,
כגון שחתכו בסכין עוגת גבינה או פיצה חמה. אבל במריחת גבינה או חמאה
וכדומה, אין שם של סכין 'חלבית' עליה. ולכן סכין שרק מרחו בה גבינה,
והיא נקיה ורחוצה יפה, אם חתכו בה בשר, מותר לאוכלו.
הגדרת סכין 'בשרית'
סכין 'בשרית' היינו כשהשתמשו בה במאכל בשרי חם בחום שהיד סולדת בו,
כגון שחתכו בסכין שניצל חם. אבל אם חתכו בסכין שניצל קר וכדומה, אין שם
של סכין 'בשרית' עליה. ולכן סכין שחתכו בה רק מאכלי בשר קרים, והיא
נקיה ורחוצה יפה, אם חתכו בה גבינה צהובה, מותר לאוכלה.
בתורה ו´ מתאר רבי נחמן את הנקודות הטובות הטמונות בנו כיהלומים יקרים: "משל לאחד
שמצא את חברו שהוא עושה כתר.
אמר לו: בשביל מי? אמר לו: בשביל המלך. אמר לו: כיוון שהוא לצורך המלך, כל אבן טוב
שתמצא תקבענו בו" (מדרש רבה פרשה ב´)
רבינו מלמד בתורה ו' שתשובה היא בחינת
כתר. פירוש הדברים הוא, שכשאדם רוצה לזכות לתשובה הוא צריך
לזכות לכתר, היינו הַמְתָנָה. כשאדם רוצה להתקרב להשם
יתברך הוא צריך לדעת, שצריך הרבה הרבה המתנה
הכלל
שצריך האדם להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר בשמחה כל כך עד שיחטוף
את היגון והאנחה שהם כל המרה שחורה והעצבות, יחטוף אותם
ויכניסם לתוך השמחה בעל כרחם, עד שיהפוך היגון ואנחה לשמחה,
כשרואין שקשה להשיג העצה השלימה, צריכין להתנהג לפי חלוקת
העצה על כל פנים, הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי ח"ו.
שלא יאמר שילך ויתהנה וכו' רחמנא ליצלן. רק ישתדל שעל כל
פנים ישאר מה שישאר וכו'.
