דברי הצדיק

עיקר גדולתו של הקב"ה שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד,גם הם יתקרבו לעבודתו.
ובזה נתייקר ונתעלה,שמו יתברך למעלה ולמטה.
על כן,אין לאדם לייאש עצמו מלהתקרב לעבודת השם,מחמת שנתרחק מאוד מהשם יתברך,
ע"י חטאיו המרובים,אף שהרבה לעשות רע חס ושלום.
כי אדרבא,ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר.
אבל עיקר התקרבות הרחוקים להשם יתברך,הוא ע"י צדיקי הדור.

פרשת  השבוע

פרשת "עקב"

"ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך" (עקב י-יב)

אמרו חז"ל בגמרא (מנחות מג ע"ב) תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך". רב חייא בריה דרב אליא, בשבתות ובימים טובים היה טורח אחר בשמים ומיני מגדנים שטעונים ברכה, כדי להשלים למאה ברכות (כי באותם ימים לא אומרים שמונה עשרה ברכות בתפילת עמידה), ע"כ. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח סימן רצ סעיף א) ומסביר שם רש"י "מה ה' אלהיך", "מה" קרי ביה "מאה", ע"כ. 

עוד>

מאור ההלכה: הלכות חודש אלול ועשרת ימי תשובה

המקור לאמירת הסליחות
ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם. ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר. וישכן כבוד ה' על הר סיני ... ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל. ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. (שמות כד. יב)

אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי לאחר יום מתן תורה שהיה בששה בסיון, עלה משה רבינו אל הקדוש ברוך הוא ללמוד את התורה במשך ארבעים יום וארבעים לילה, עד יום שבעה עשר בתמוז שבו ירד משה עם הלוחות כדי ליתנם לעם ישראל, אך כשראה שעשו את העגל והשתחוו לו, השליך את הלוחות...

עוד>

מאור ההלכה: מהלכות ברכות השחר

א טוב ונכון אם יוכל האדם שלא לדבר דברים בטלים עם הקיצו, ותהיה תחילת דיבורו בעומדו משנתו במצוה, לברך ליוצר נשמתו, ברכות השחר וברכות התורה בתחלה, ואחר כך סדר התפלה. [ילקוט יוסף, ספר על הל' ברכות התורה ופסוקי דזמרה, מהדורת תשס''ד, עמוד א]

ב בברכת אלהי נשמה יש להפסיק מעט בין אלהי לנשמה, שלא ישמע שהנשמה היא אלוהיו. ואין לומר טהורה היא, רק טהורה, אתה בראתה וכו'. וכן המנהג. [שם, עמוד א].

ג מנהגינו לומר בברכת המכין מצעדי ''גבר'' הגימ''ל בקמ''ץ. וכן מברכים שלא עשני''עָבֶד'' העי''ן בקמ''ץ. ויש נוהגים לברך בנוסח ''אשר הכין מצעדי גבר''. אולם אין לנו לשנות מהמנהג, אלא יש להמשיך לברך המכין מצעדי גבר. [ילקוט יוסף, ספר על הל' פסוקי דזמרה, מהדורת תשס''ד, עמוד א]

ד בברכת שעשה לי כל ''צרכי'' יש לומר הכ''ף בחיריק, וכ''ף דגושה. [שם, תשס''ד עמוד ב]

עוד>

אוצרות הנחל: אין שום יאוש בעולם כלל

ודע, שכל התנועות וההעתקות, שאתה נתק ונעתק בכל פעם איזה מעט מן גשמיות לעבודתו יתברך, כלם מתקבצים ומתחברים ומתקשרים ובאים לעזרתך בעת הצרך, דהינו כשיש, חס ושלום, איזה דחק ועת צרה, חס ושלום. ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל:
והכלל, אהובי אחי, חזק ואמץ מאד, ואחז עצמך בכל הכחות לשאר קים בעבודתך, ואל תחוש ואל תסתכל כלל על כל הנ"ל או כיוצא בזה. ואם אתה רחוק מאד מאד ממנו יתברך, ונדמה לך, שאתה פוגם בכל שעה ממש נגדו יתברך, עם כל זה כנגד זה תדע, שאיש כזה שהוא מגשם כל - כך כל תנועה ותנועה שהוא מנתק עצמו מעט מעט מן גשמיותו ופונה להשם יתברך היא גדולה ויקרה מאד מאד, ואפלו נקדה קטנה מאד, שהוא נעתק מגשמיותו אליו יתברך, הוא רץ בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות עליונים, כאשר תבין היטב מן המעשה של הצדיק שהתגבר עליו מאד העצבות וכו', כמובא אצלנו. ועל זה ישמח מאד ויחזק עצמו בשמחה תמיד, כי עצבות מזיק מאד מאד:
ודע, שתכף כשאדם רוצה לכנס בעבודתו יתברך...
עוד>

מאור ההלכה: הלכות כשרות המטבח ב'

הלכות מליחה

טעם מליחת הבשר
כיון שאסרה התורה לאכול דם בהמה, חיה ועוף, לכך מולחים אנו את הבשר, שבפעולה זו נשאב כל הדם שבחתיכה. ואע"פ שבארנו לעיל שלא אסרה התורה דם שלא פירש מהחתיכה, מכל מקום אם לא נמלח את הבשר ונסתפק רק בהדחת החתיכה במים, הרי שכאשר נבשל את החתיכה, תפלוט החתיכה את הדם הבלוע בה ויאסר התבשיל כולו, מחמת הדם שפירש, לכך מולחים אנו את הבשר שלא ישאר דם בחתיכה כלל.

עוד>

מפרשיות השבוע שעברו

פרשת "ואתחנן" שבת נחמו

בפרשת 'ואתחנן' משה רבנו (מ"ר) מתפלל לקב"ה שיכניס אותו לא"י. ואתחנן בגימטרייה (515) זה תפילה. אנו לומדים הרבה סודות בנושא התפילה דרך הפרשה: הלכות תפילה, דרגות בתפילה, כיצד לגשת לתפילה, כיצד להאמין בתפילה, כיצד לא להתייאש בתפילה.

עולם של תפילה
קיימות עשר לשונות של תפילה. תחנון, זו רק אחת מהן. תחנון זו בקשה של מתנת חינם. למרות שצדיקים יכולים לבקש שבקשתם תתמלא בזכות מעשיהם הטובים, הם לא עושים זאת אלא מבקשים מתנת חינם.
מ"ר התחנן כ"כ הרבה, המדרש אומר 515 תפילות...

עוד>

אוצרות הנחל: התענוגים בחיים ומטרתם

מעשה שסיפר רבנו ז"ל: שהיה מלך אחד, והיה חוזה בכוכבים, וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זה הזמן, יהא נתקלקל כל התבואה וכו' וכו', והזמן היה קצר. ונתייעץ לִקח קוצרים ולִתן להם כל התענוגים וכל צרכם, כדי שיהיה להם הרחבת הדעת, לעבוד ביום ובלילה, ויספיקו לקצור קודם הזמן הנ"ל. והם, אדרבא, התענגו ושכחו, ועבר הזמן הנ"ל ולא קצרו התבואה. ונתקלקלה כל התבואה. ולא ידעו מה לעשות שהמלך יכעוס עליהם.
ואמר להם חכם אחד עצה: איך שהמלך אוהב איזה ציפור, ובזה שיביאו לו זה הציפור, אז על ידי הנחת רוח והתענוג, מזה יכפר על הכל. אבל קשה מאוד להשיג הציפור, כי הוא באוויר, במקום גבוה, ואין להם סולם, והזמן קצר.
ונתן להם החכם עצה: כמו שהם כמה אנשים, אז יעמידו את עצמם אחד על חברו, למעלה מעלה, עד שיגיעו להציפור. אבל, הם רבו זה עם זה, כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו. ועל ידי מריבתם התרשלו והציפור פרח. ועל ידי זה נשאר להם הכעס מהמלך, על התרשלותם מקצירת התבואה כנ"ל.
[והעניין הוא שה' יתברך ברא האדם, ונתן לו כל התענוגים, והכל שיקצרו התבואה קודם שיקלקל בפגם הברית, ולעבוד ה' יתברך וכו' במוחין נקיים, אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, עד שנכשל בהתבואה שכבר נתקלקל, ונפגם המוחין מעוונות, רחמנא ליצלן. אבל עדיין הייתה עצה על ידי הציפור שהוא הצדיק, שבזה היה נתכפר הכל. אבל על ידי המחלוקת והקנאה, שכל אדם רוצה להיות למעלה, מזה מתרחקין ולא מתקשרין להצדיק וכו'. ודי למבין]
(כוכבי אור – מעשיות ומשלים מרבנו ז"ל).

מצווה יום יומית - עשר זכירות

• יציאת מצרים.
• השבת.
• המן.
• מעשה עמלק הרשע.
• מעמד הר סיני.
• מה שהקציפו אבותינו לקב''ה במדבר ובפרט בעגל.
• מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'.
• מעשה מרים הנביאה.
• מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל.
• וזכירת ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, אמן.

שירי חיזוק מברסלב כרמיאל

• טראנס לחיזוק כללי
• טראנס חיזוק אומן
• שיר חיזוק לעבודת השם יתברך
• דואט חיזוק באמונה
• שיר חיזוק DQ cover
• להיות בשמחה
• אל אדון

העצה השבועית

צריך לחזק ולהחיות את נפשו בכל מיני מטעמים של התורה הקדושה, כי כל מצווה ומצווה וכן כל דין והלכה בפרטיות שיש בכל מצווה, יש לה כח פרטי להחיות את הנפש, כמו שנאמר: "כי היא חייך" – על כן צריכים להתמיד בלימוד התורה, כי היא משיבת הנפש ממש, ולפעמים אדם זוכה להחיות את עצמו בהלכה זאת ולפעמים בהלכה אחרת, ובפרט בלימוד הפוסקים שהם הלכות פסוקות שמברררים את הטוב מהרע, את ההיתר מהאיסור וכו'.

בדרך זו אין לכוח הרע להפיל את האדם וזוכה הוא להישאר קיים על עומדו, וראוי לו לאדם ללמוד הרבה ספרי אמת המדברים מעבודת הבורא יתברך, ולהיות בקי בהם היטב היטב כדי שיוכל להיות בקי בהלכה, שזה עיקר שלמות ותכלית כל ההלכות שבתורה.