דברי הצדיק

עיקר גדולתו של הקב"ה שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד,גם הם יתקרבו לעבודתו.
ובזה נתייקר ונתעלה,שמו יתברך למעלה ולמטה.
על כן,אין לאדם לייאש עצמו מלהתקרב לעבודת השם,מחמת שנתרחק מאוד מהשם יתברך,
ע"י חטאיו המרובים,אף שהרבה לעשות רע חס ושלום.
כי אדרבא,ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר.
אבל עיקר התקרבות הרחוקים להשם יתברך,הוא ע"י צדיקי הדור.

חדש באתר - גלריית פעילות הכולל

עוד>

פרשת  השבוע

פרשיות "בהר בחקתי"

''וידבר ה אל משה בהר סיני לאמר'' (כ''ה, א)
מה עניין שמיטה אצל הר סיני? (רש''י).

מובנה של מצות-שמיטה הוא, להשריש בתוך הלבבות את ההכרה, שהעולם השפל נתון תדיר תחת השגחתו של השם-יתברך וממנו באה השפעתה - להוציא מלבם של מינים הטוענים, כי אין זה לפי כבודו של מלך עליון, המושל בשמי-שמים, שיתעסק בעולם החומרי השפל - אלא ''במקום גדולתו שם ענותנותו'', וכן ''רם ה ושפל יראה''. על אף רוממותו וגדולתו, הנהו משגיח על...

עוד>

מאור ההלכה: הלכות ספירת העומר

המקור מן התורה
יסוד המצווה בראשית התהוותנו לעם. ובארו כי אחר שהיו ישראל משועבדים למצרים ומשוקעים במ"ט שערי טומאה לא היה ראוי שיקבלו התורה מיד, והיה צורך שיטהרו מטומאת מצרים, ולכך המתין הקב"ה חמישים יום עד שנתן לנו התורה (עפ"י זוהר אמור צז). וכשאמר להם משה לישראל, כי בצאתם ממצרים יעבדו את האלקים על הר סיני ויקבלו התורה. שאלוהו: אימתי תהיה עבודה זו? אמר להם: לסוף חמישים יום. ומרוב חיבה היו מונים כל אחד ואחד לעצמו, עד שהגיע יום החמישים וקיבלו התורה (שבולי הלקט רלו).

וקבעה התורה מצווה לדורות לספור מהלילה שלאחר ליל הסדר, ארבעים ותשעה ימים, עד היום החמישים הוא חג השבועות. ומצווה זו אינה מוטלת רק על

עוד>

חדש באתר

זמירות לשבת ולשמחות

מצורפי טקסט ושמע

מאור ההלכה: הלכות ציצית ומעלותיה

כתוב 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נראה עליך ויראו ממך'. כדי להוריד פחד מאויבים, ואדרבה שהם יפחדו מאתנו, צריך להניח תפילין - שהם האות של עם ישראל שממנו יפחדו אומות העולם. וצריך לפני כן להתעטף בציצית, ועל זה כתוב תהלים ל"ד ח'/ 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'. רש"י כותב בפרשת ציצית לקמן ט"ו מ"א/ "ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכו' ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי"

עוד>

אוצרות הנחל: עליות וירידות (משיבת נפש ע"ו)

לפעמים בחמלת השם ניפתח לאדם אור גדול ונדמה שבוודאי

יהיה איש כשר כראוי ואחר-כך פיתאום נחשך לו כאילו

בא השמש ממש פיתאום שלא בעונתה שזה בחינת
עוד>

מאור ההלכה: הלכות כשרות המטבח ב'

הלכות מליחה

טעם מליחת הבשר
כיון שאסרה התורה לאכול דם בהמה, חיה ועוף, לכך מולחים אנו את הבשר, שבפעולה זו נשאב כל הדם שבחתיכה. ואע"פ שבארנו לעיל שלא אסרה התורה דם שלא פירש מהחתיכה, מכל מקום אם לא נמלח את הבשר ונסתפק רק בהדחת החתיכה במים, הרי שכאשר נבשל את החתיכה, תפלוט החתיכה את הדם הבלוע בה ויאסר התבשיל כולו, מחמת הדם שפירש, לכך מולחים אנו את הבשר שלא ישאר דם בחתיכה כלל.

עוד>

לקט עצות מהצדיק: לקט עצות חלק ג- הבושה

מי שמביש פני חברו נתאלם ושוכח
טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל
כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העונות, שאתה דש בעקב
גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך
תציר לפניך אותיות אמונה, ובזה לא יבוא עליך שום בושה

עוד>

מצווה יום יומית - עשר זכירות

• יציאת מצרים.
• השבת.
• המן.
• מעשה עמלק הרשע.
• מעמד הר סיני.
• מה שהקציפו אבותינו לקב''ה במדבר ובפרט בעגל.
• מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'.
• מעשה מרים הנביאה.
• מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל.
• וזכירת ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, אמן.

שירי חיזוק מברסלב כרמיאל

• להיות בשמחה
• אל אדון

מקבץ שירים

מתוך הדיסק החדש

• להתקרב אליך
• עם ישראל חזקים
• איה מקום כבודך

מדרשה לבנות

בעלות תשובה

העצה השבועית

 במכתביו הקדושים מגלה מוהרנ"ת יותר את צפונות לבו וברוב הרגשתו באמת, הנוראה בפשטותה, שבתורה זו הוא זועק: "כבר נחקר אצלי שעיקר החיות על ידי אזמרה לאלוקי בעודי" (על"ת קי"ז). ואלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע התורה 'אזמרה' דיינו" (שם ר"ז)

במכתב אחר (עט"ר) מאריך מוהרנ"ת יותר: "ועתה הט אזנך ושמע אמרי מחדש ותדע שהיה זה סמוך צדיק גדול קדוש ונורא מאד מאד, אשר מסר נפשו בכל עת בשביל טובות העיקריות של ישראל לרחם עליהם ולהחזירם למוטב בעצות נפלאות ונוראות שזה עיקר הרחמנות על ישראל עם קדוש והוא בנפלאותיו והשגתו העצומה הודיע לנו שאיש הישראלי יחיה ויחזק עצמו בכל יום על ידי כל נקודה ונקודה שזכה, שיחפש וימצא בעצמו עדיין וכו' ואחר כך אמר שהוא נוסע בשביל עסק זה ללעמבערג וכו' מי שמע כזאת וכו' והזהירנו הוא ז"ל בפירוש לילך עם זה והיטה בידו הקדושה בתשוקה נפלאה שרצונו חזק שנלך בזה".

ובענוותנותו מוסיף: "וגם אנוכי איני יודע, רק אני מאמין ומבין מרחוק מאד, שהוא דרך נפלא ונעים ונורא ואדיר ומתוקן וכו'"

"אלמלא לא גילה לנו אלא תורה הזאת - של אזמרה - דיינו".

ולא נחה דעתו הק' עד שחתם דבריו ואמר (מכתב שט"ו): ואם אתם הייתם הולכים בזה (עם התורה - אזמרה) כמוני - כבר הייתם כשרים יותר ממני".