דברי הצדיק

עיקר גדולתו של הקב"ה שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד,גם הם יתקרבו לעבודתו.
ובזה נתייקר ונתעלה,שמו יתברך למעלה ולמטה.
על כן,אין לאדם לייאש עצמו מלהתקרב לעבודת השם,מחמת שנתרחק מאוד מהשם יתברך,
ע"י חטאיו המרובים,אף שהרבה לעשות רע חס ושלום.
כי אדרבא,ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר.
אבל עיקר התקרבות הרחוקים להשם יתברך,הוא ע"י צדיקי הדור.

חדש חדש חדש

"להתקרב אליך" האלבום החדש של שי גז ודוד יצחק בנא הי"ו

לפרטים בהרחבה ולשמיעת שיר הנושא לחץ כאן

פרשת  השבוע

פרשת "בא"

"ויאמר ה'' אל משה: בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו''
כמה מגדולי ישראל תמהים על לשון הכתוב שלפנינו: מדוע נאמר כאן ''בוא אל פרעה'' - ולא ''לך אל פרעה''? בעניין זה כותב רבי חנוך צבי מבנדין, חתנו של רבי יהודה ליב מגור (בעל ''שפת אמת''), בספרו ''יכהן פאר'': זוגתי, הרבנית פייגא, אומרת כך: מדוע אומר ה'' למשה ''בוא אל פרעה'', ואינו אומר לו ''לך אל פרעה''? שהשם יתברך, כביכול, מרגיע את משה לקרא השליחות הקשה אל מלך מצרים ואומר לו: בוא אתי, ושנינו יחד נלך אל פרעה... הצדיק רבי מנחם מנדיל מקוצק העיר על לשון הכתוב בפתח הפרשה: אין הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה: ''לך אל פרעה'', כי לעולם אין פורשים ממחיצתו של ה'' יתברך, ואי אפשר לו לאדם להתרחק מן הבורא, שהרי ''מלוא כל הארץ כבודו'' (ישעיה ו”, ג”). משום כך קורא כאן ה” למשה: בוא אתי אל פרעה, והנני אתך בכל אשר תלך!
· על פסוק זה שבפתח הפרשה היה אומר הצדיק רבי יחיאל מיכל מתלמידי הבעל-שם-טוב: ''כי אני'' - האומר על עצמו ''אני'', בחינת אני ואפסי עוד; סימן הוא ש''הכבדתי את לבו'' - שאין לבו לב בשר, אלא חמת (=נאד) מלא דם, ככבד שבבטן האדם.

עוד>

מאמרים: "מתוך נפילה קימה"

אדם שבור, נופל, מחפש לעצמו אחיזה לחיזוק, מבקש לעצמו גלגל הצלה, חבל להתפס בו, לצאת ממצבו, להתעלות, להתחזק, אך אינו מוצא.

כבר הרבה דברנו, כבר מילים רבות כתבנו בענין, היאך יצא האדם מעצבותו, מיאושו, איזה כלים יוכל לנצל כדי להתעלות, להתגבר על כל משבר, על כל רע ולהתחזק בדרכו הנצחית בחיפוש אחר אביו, בוראו אוהבו.

הנביא מיכה אומר (ז, ח) "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה´ אוֹר לי" פשטו של פסוק מדבר (פירש"י) בבבל, הנביא אומר לבבל "אל תשמחי אויבתי לי", אל תשמחי בבל במפלתי, "כי נפלתי קמתי"

עוד>

חדש באתר

זמירות לשבת ולשמחות

מצורפי טקסט ושמע

מאור ההלכה: הלכות ציצית ומעלותיה

כתוב 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נראה עליך ויראו ממך'. כדי להוריד פחד מאויבים, ואדרבה שהם יפחדו מאתנו, צריך להניח תפילין - שהם האות של עם ישראל שממנו יפחדו אומות העולם. וצריך לפני כן להתעטף בציצית, ועל זה כתוב תהלים ל"ד ח'/ 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'. רש"י כותב בפרשת ציצית לקמן ט"ו מ"א/ "ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכו' ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי"

עוד>

אוצרות הנחל: חזק וחזק תתחיל כל יום מחדש

יום ה' פרשת בא תקפ'ד
... והנה קריתי מכתבך היטב ,ואני מבין דבריך מרחוק,והנה אנוכי הרואה כי עוברים עליך מחשבות הבל של בני הנעורים, אשר דרך הבעל דבר {יצר הרע} לבלבלם במרה שחורה ועצבות על שוא והבל,אשר המרה שחורה מזיק להם יותר מן הכל.אבל נפלאתי עליך בני חביבי
עוד>

מאור ההלכה: הלכות כשרות המטבח ב'

הלכות מליחה

טעם מליחת הבשר
כיון שאסרה התורה לאכול דם בהמה, חיה ועוף, לכך מולחים אנו את הבשר, שבפעולה זו נשאב כל הדם שבחתיכה. ואע"פ שבארנו לעיל שלא אסרה התורה דם שלא פירש מהחתיכה, מכל מקום אם לא נמלח את הבשר ונסתפק רק בהדחת החתיכה במים, הרי שכאשר נבשל את החתיכה, תפלוט החתיכה את הדם הבלוע בה ויאסר התבשיל כולו, מחמת הדם שפירש, לכך מולחים אנו את הבשר שלא ישאר דם בחתיכה כלל.

עוד>

לקט עצות מהצדיק: לקט עצות חלק ג- הבושה

מי שמביש פני חברו נתאלם ושוכח
טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל
כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העונות, שאתה דש בעקב
גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך
תציר לפניך אותיות אמונה, ובזה לא יבוא עליך שום בושה

עוד>

מצווה יום יומית - עשר זכירות

• יציאת מצרים.
• השבת.
• המן.
• מעשה עמלק הרשע.
• מעמד הר סיני.
• מה שהקציפו אבותינו לקב''ה במדבר ובפרט בעגל.
• מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'.
• מעשה מרים הנביאה.
• מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל.
• וזכירת ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, אמן.

שירי חיזוק מברסלב כרמיאל

• להיות בשמחה
• אל אדון

מקבץ שירים

מתוך הדיסק החדש

• להתקרב אליך
• עם ישראל חזקים
• איה מקום כבודך

העצה השבועית

 המים מטהרים מִכל הטֻמאות, בִפרט מִפגם הברית, כי הטבילה במִקוה מים הוא תִקון גדול מאֹד לִפגם הברית, כי הטבילה במִקוה היא סוד הִתעלמות בתוך המים, שזה בחינת תִקון הברית, בִבחינת זרעו של יוסף, שזכה לִשלמות תִקון הברית. ועל כן נִמשלו לדגים שבים, שהמים מכסה עליהם, ואין עין הרע, שהוא בחינת הרע הכולל של כל השבעים אֻמות, שהוא בחינת פגם הברית, שולטת בהם, שזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל, שהמבול, שהיה העִקר על פגם הברית, לא שלט בדגים, כי המים, שהם בחינת דעת, בחינת עלמא דאתי [עולם הבא], מכסים עליהם ומצילם מִפגם הברית, כי פגם הברית מגיע דייקא בבחינת עפר, אבל המים, לשם אין מגיע הפגם, אדרבא הם בחינת דעת גדול וחסד עליון שמטהר מִכל הפגמים (הלכות מליחה א' והלכות בשר שנתעלם מן העין הלכה ב' לפי אוצר היראה – מקוה, י').

בלוג חדש לקידום

הדיסק החדש

"להתקרב אליך"