"מוראכם וחתכם" – אינו אלא על ידי הצלם אלוקים שבפני האדם, ועל ידי הצלם, אדם הוא אדם, וכשסר הצלם אזי יוצא האדם מגדר אדם ועובר לגדר בהמה ואז סר מוראו. ועיקר הצלם המאיר בפני האדם הוא חכמת הבורא שנתן לאדם יתרון בכך על הבהמה, ואותה חכמה מאירה בפניו, כתיב: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח), אבל על ידי כעס יכולה חכמתו להסתלק ממנו ואז צילו סר ופניו נופלים. כשאין לו פני אדם גם מוראו סר ממנו ונמשל כבהמות וצריו מצרים לו, כי על ידי הכעס נתעוררים ומשתלשלים מקטרגים וצרים למטה על האדם הכועס, ושולטים עליו ואינם יראים מפניו, כי על ידי הכעס נדמה כבהמה, כי עיקר המורא שמתייראים מהאדם הוא בחינת "מוראכם וחתכם", בחינת הצלם האלוקי שעל פניו.

"כי השחית כל בשר את דרכו" - (ליקו"מ ח"א, קיב)

עיניינים גבוהים יש לתפילה וכל אחד כפי מדרגתו. בנושא זה נכלל העניין של כוכבים ומזלות, והדרך בה הם נעשים בבחינת התפילה הנותנת שפע לכל דבר, ואמרו חז"ל: אין לך כל עשב שאין לו כוכב, כי הוא משפיע לכל בדיבוריו האמיתיים.

לעניין נוסחאות התפילה:

יש שניים- עשר שערים כמספר השבטים כל אחד צריך להעלות תפילתו לשער השבט שלו, כי אם יגיע לשער שבט אחר לא תוכל התפילה לעלות, לכן נאמר: "כי השחית כל בשר דרכו".
אבא בנימין הצטער כל ימיו על כך שתפילתו תהא סמוכה למיטתו, כי איש למטה אבותיו תשלחו – התפילה צריכה להגיע למטה אבותיו, אל השבט אליו משתייך האדם.
שתהא סמוכה למיטתו – על מיטתו שתהא נתונה בין צפון לדרום, כי אמרו חז"ל: הרוצה להחכים ידרים, הרוצה להעשיר יצפין, וכל דבר טוב עדיף שיהיה בממוצע בחינת: טוב שתהיה התורה עם דרך ארץ! היינו, שחכמה ועשירות בין צפון לדרום ולא לצד אחד, והתפילה היא מיטתו – שתהא התפילה דיבורי אמת שיעלו לשער שאליו היא צריכה להגיע.

"ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" – (ליקו"מ ח"ב, א)

צריך האדם לצאת משלוש עבודות שבגללן מפסיד את עבודת התפילה והן:
א. אל תהי בז לכל אדם – לא לבזות שום אדם. כמו שמצאנו באחי יוסף שביזו אותו ולא האמינו שיהיה מלך, על ידי זה נפלו לעבדות ואמרו לו: "הננו לך לעבדים" (בראשית ג).
ב. עבודה זרה – ואפילו קילקול האמונה, כי כשאין האמונה בשלמות אז הוא בחינת עבודה זרה. כמו שכתוב: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ) – מצרים מלאה בגילולים ועבודה זרה, ועל כן נקראים בית עבדים.
ג. שמירת הברית – מי שאינו שומר בריתו כראוי. מי שפוגם את הברית הוא גם כן בחינת עבד, בחינת חם בנו של נח שנאמר בו: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו".

עבודות אלה הם בחינת עבודות של הסיטרא אחרא - הטומאה, ועל ידי כך מפסיד את עבודת התפילה. אולם כשיוצאים מעבודות אלו זוכים לעבודת התפילה ואז יכול האדם להתרפא בכל דבר שבעולם, אפילו בלחם ומים ובתנאי שלא יעסוק בעבודות אלו.