שירת התוכחה - (ליקוטי הלכות: הלכות ערלה ד, זט)
שירת האזינו כוללת את כל מה שעבר על ישראל, וכל מה שעתיד לעבור עליהם, בכלליות ובפרטיות, עד הסוף, ואחרי כל אלה, לא יטוש ה' את עמו כמו שכתוב: "כי ידין ה' עמו כי יראה כי אזלת יד" וכו'.

משה אמר בתחילת דבריו: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" – ממני תראו וכן תעשו, דעו כי אנוכי, כל מה שזכיתי בזה העולם, הכל היה על ידי שקראתי תמיד אל ה', בחינת "שם ה' אקרא". ואתם, מהרו גם כן ועשו כמוני ו"הבו גודל לאלוקינו". תקראו גם כן אל השם- יתברך תמיד, כי זה עיקר גדולותו וכבודו, כמו שכתוב: "וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני".

דרשו רבותינו ז"ל על הפסוק: "כי שם ה' אקרא, אתם הבו גודל לאלוקינו" - שתענו אחרי 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', שכמו שאני קורא לה' יתברך תמיד, כן תעשו לעולם ועד, מכיון ששם כבוד מלכותו מבורך לעולם ועד, אפילו אחרי כל החטאים והכעסים שמכעיס כל אחד לפניו, בכל דור ודור. כי "ימין ה' רוממה" לעולם, "ואתם מרום לעולם ה'" כפי הנכתב בשירה זו "שיחת לו לא" – ותרגם אונקלוס: לא ליה. כי אליו יתברך, אין מגיע שום פגם.

לכן תמיד יכולים להתקרב אליו, אפילו בשאול תחתיות יכולים להיות סמוכים אליו יתברך. וזה בחינת: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – על כך הזהיר משה רבנו בתחילת השירה, כי זה עיקר כוונתו בשירה קדושה זו, הכוללת הכל, שנאמר עליה: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" – והכוונה שיתחזקו עם ישראל תמיד בקב"ה. ויבטחו ברחמיו, יצעקו ויתפללו אליו תמיד, כי זה "שם ה' אקרא" וכו'.

לכן, הקדים משה תחילה והזהיר את עם ישראל, שיאזינו היטב לדבריו והזהירם שיכניסו באוזניהם, כמו מטר וטל שיורדים טיפות מים בארץ ואח"כ צומחים מהם צמחים נפלאים, כך דבריו יכנסו בליבם כטל ומטר ויצמחו בליבם ויעשו פירות טובים, כי דברי התחזקות בה' יתברך צריכים להאזין ולהקשיב היטב היטב, ולהבין דבר מתוך דבר, להבין היטב את רמיזותיו של הצדיק, עד היכן צריכים להתחזק.

אמר דוד המלך ע"ה: "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני אל תהיו כסוס כפרד אין הבין..." – כי מתחילה סיפר דוד צרותיו, ואמר שמעוצם צרותיו, הוא מוכרח לשאוג כל היום, כמו שכתוב: "כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום...על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, אתה סתר לי, מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה" (תהלים קמ) – דרשו רבותינו ז"ל: אתה רנן לפני ואני אפלט אותך.

נמצא, שבאלו הפסוקים, נאמר לנו איך להתחזק בתפילה ובשאגה לה' יתברך תמיד, כדי להנצל משטף מים רבים השוטפים בעולם הזה, הרוצים לכלות את האדם, חס ושלום.

ועל זה סיים: "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" – שאני מרמז לך בעיניי, אל תסתכל על שום דחיה שרוצים לדחות אותך, יהיה מי שיהיה, לא המחשבות הבאות עליך ולא דברים הנמשכים מאחרים, על כולם אל תסתכל רק תבין דברי, שאני מורה לך את הדרך ומרמז לך בעיניי שתמיד תתחזק בצעקה ובשאגה. וזה שאמר משה רבינו: "יערוך כמטר לקחי תזל" – שדיבורים אלה צריכים לצמוח ולעשות פירות בלבך כטל ומטר לקיימם תמיד, למרות כל מה שעובר על האדם במשך כל ימי חייו, תמיד תקרא לקב"ה.