אוצרות הנחל: ל"ג בעומר הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א

וזה בחינת ספירה ול"ג בעומר שאז פסקו למות תלמידי רבי עקיבא, כי הם מתו על - ידי פגם השלום, על - ידי שלא נהגו כבוד זה בזה. ועל - כן מתו בימי הספירה שאז עוסקין על - ידי מצות ספירה לתקן הדמים, לטהר עצמנו מטמאת מצרים כאשה המטהרת לבעלה, כי עקר טמאת מצרים הוא בחינת פגם הדמים כידוע, בבחינת (יחזקאל ט"ז ו) "ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך" וכו'. וכמבאר בפרי עץ חיים (שער חג המצות פרק א', שער ספירת העמר פרקים א' ד'), שכל כונת הספירה לזכך ולטהר בחינת הדמים כידוע.

ועל - כן צריכין לספר הימים בפה מלא דוקא, כי הימים הם המדות, שהם כלליות העולמות שקדם התקון הם בבחינת פגם הדמים, שהם בחינת החיות של העולמות, כי הדם הוא הנפש והחיות ועל - כן צריכין לספר הימים בפה כדי להכניס הדמים לתוך הדבור הקדוש שיהיה נעשה מהם בחינת הדבור של הספירה שעל - ידי זה עולה מיין נוקבין וזוכין לחבר הניצוצות בבחינת שלום כנ"ל. נמצא, שעקר התקון שאנו עוסקין בימי הספירה הוא לעשות שלום, שזהו עקר בחינת עלית הניצוצות, בחינת תקון כל העולמות שאנו עוסקים לתקנם ולקדשם שיהיו כלם מוכנים לקבלת התורה בשבועות.

עוד>

אוצרות הנחל: ההתקרבות לצדיק והמניעות שבדרך

 ... כשרוצה להִתקרב להצדיק האמת, שבזה תלוי הכל, אזי בוודאי מִתגברים המניעות ביותר ומִתפשטים ומִשתטחים לפניו מאֹד מאֹד מִכל הצדדים למנעו מִזה העסק דקדֻשה. על-כן ידע האדם שאין שום מניעה בעולם שלא יוכל לשברה, אִם ירצה באמת; כי המניעות הם רק בשביל הִתגברות החשק, כי על-ידי המניעה מִתגבר החשק. כי כן דרך האדם שכל מה שמונעים אותו מאיזה דבר - הוא חושק ביותר לעשותו, וכשיהיה לו חשק ורצון חזק וכִסופין גדולים כראוי לזה העסק שצריך לעשות, בוודאי יזכה לגמרו ולהוציאו מִכֹח אל הפועל.
מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו ואחר-כך נִתלהב ורוצה להִתקרב להצדיק שיוליכהו בדרכי ה' יתברך, אזי מִדת הדין מקטרג עליו ואין מניח אותו ומזמין לו מניעה, והכסיל כשרואה המניעות חוזר לאחוריו. אבל מי שהוא בר דעת הוא מקרב את עצמו אז דייקא, כי באמת ה' יתברך בעצמו נִסתר בהמניעה הזאת.
אין ה' יתברך שולח על שום אדם מניעות רק כפי כֹחו ויכלתו שיוכל לעמֹד בהם אִם ירצה להִתגבר עליהם כראוי, על-כן באמת אין שום מניעה כלל, כי כל המניעות הם רק באחיזת עיניים, והעִקר הוא לב חזק ואמיץ, ואז
אין לו שום מניעה מִלהִתקרב אל האמת, כי הכל בטל ומבֻטל למי שמחזק ומאמץ את לבבו בה' יתברך!
בני-אדם יש להם כח לִמנֹע ולהסית את האדם לרחקו מה' יתברך ומהצדיק האמת יותר מִן היצר הרע, על-כן מי שרוצה באמת להִתקרב אל האמת צריך שיהיה לו הִתחזקות גדול כנגד המסיתים והמונעים, לעמֹד בעזות גדול נגד עזותם הרע ויהיה מִצחו חזק לעֻמת מִצחם, ואל יתבייש מִפני המלעיגים.
מי שרוצה לִבחֹר בחיים ולהִתקרב לצדיק האמת, אי אפשר לו להִתקרב כי אִם על-ידי שיחשֹב שאין בעולם כי אִם הוא לבדו יחידי בעולם ולא יסתכל על שום אדם המונעו כגון אביו ואִמו ואִשתו ובניו, או המניעות שיש לו מִשאר בני העולם המלעיגים ומסיתים ומונעים מִן דרך האמת, וצריך שלא יחוש ולא יסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת "אחד היה אברהם", כאִלו הוא יחיד בעולם.
הצדיק האמת ואנשיו הכשרים הם "שומרי העיר" האמִתיים, המגלים כבודו יתברך בכל העולם, ועל-ידי זה זוכים כל הנופלים לִמקומות המטֻנפים הרחוקים מִכבודו יתברך לעלות בתכלית העליה, ולִמצֹא שם ה' יתברך על-ידי הבקשה והחִפוש לבד, שדורש ומבקש ומחפש את כבודו יתברך. ודייקא על-ידי הִתגברות תֹקף ההעלמה כל-כך, על-ידי זה נִתרומם ונִתעלה אחר-כך כבודו יתברך ביותר, ולסוף נִתהפך הכל לטובה ונִתקן העולם בשלמות!
(ספר אִבֵּי הנחל א' - מכתב כ"ג - המשך)

אוצרות הנחל: ט"ו בשבט

דברי רבינו ורבי נתן ז"ל על ט"ו בשבט לוקטו מתוך הספר הקדוש: ליקוטי הלכות:
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ´, רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּבְחִינַת מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים
שֶׁכָּל הָאַהֲבוֹת שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַתַּעֲנוּגִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. כִּי עַל יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה´ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְבָרְכִין לַה´ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַל כֵּן כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת נעַם הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה וּכְתִיב
זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (שְׁמוּאֵל ב ב)...

עוד>

אוצרות הנחל: שיחת חיזוק מרבי ישראל דב אודסר זצ"ל

... מה שרבנו הקדוש גילה על שמחה, על נגינה, אין בעולם חדשות
כאלה שכולם מתפאלים, "איך הוא ידע העניין של הנגינה? ורבנו הקדוש
אמר: "טוב להחיות את עצמו באיזה ניגון, לנגן איזה ניגון"... פלא כזה
עוד לא היה בעולם כמו רבנו רבי נחמן, כל דיבור ודיבור שיצא מפיו זה כל
תקוותינו וכל חיותינו וכל ישועתנו וכל חיינו, הכל, יהיה זמן שכל העולם
יתקשרו ויתקרבו לרבנו הקדוש, וימסרו נפשם לקיים כל דיבור ודיבור
שגילה בספריו, כי זה כל תקוותינו וכל חיותינו, אבל אני זוכר שזה היה
בשפלות כזה, ומה שאני סבלתי עם משפחתי, מה שאנחנו סבלנו... רק
מהשם 'ברסלב', וברוך השם שאני חי עכשיו, אני נמצא בעולם, זה למעלה
מן הטבע, אי אפשר להבין, מה שעבר עלי ואני סבלתי את כל זה ... אוי,
מה שזה, מה שזה, העיקר הרפואה, איזה רפואות, איזה ישועות, איזה כח,
איזה פלא, מה שלא היה עדיין בעולם, זה הגאולה השלימה שאנחנו
מקווים ומצפים בכל ימי חיינו, זה הוא העיקר של התורה, העיקר של
הכל, הוא מכניס התורה באדם, אמונה, אמת, שזה פלאות כאלה שאין
בעולם, ככה הוא סיפר, אני לא כלום, מה, אני יודע ... הוא גילה טיפה מן
הים מעניין גדולתו, שהוא יכול לעזור לנו, אנחנו חולים כאלה, אנחנו
צריכים להרופא הכי גדול שבעולם, והרופא כזה שהוא יכול לרפאות
אותנו, זה רק רבנו, רבנו הקדוש רבי נחמן, הו, הו, רבנו הקדוש אמר: "אני
נהר המטהר מכל הכתמים", כתמים כאלה שיש לנו, מי יכול לנקות?...
... רבי ישראל קורדונר אכל לחם עם תה, בלי סוכר, הוא היה תמיד
בריא, הוא לא ידע מראש שצריך רופאים, אם יש רופאים, זה לא שייך לו,
הוא בריא תמיד ושמח, עם לחם ותה אי אפשר להיות
שמן... אל תשאל שאלות, אני ראיתי בן אדם מן
השמים, מעולם הבא, הוא היה בעולם הזה עם עיניים
ועם רגליים, אבל הנשמה שלו היה בעולם הבא, הלב
שלו והחכמה, הדעת היה בשמים, ראית את הספר
"ליקוטי תפילות"?...
... העניין שלי, אני לא כלום,
רק העניין הוא תפילה, להתפלל כל
אחד להשם יתברך כל יום, כל מה
שחסר לו, כל מה שצריך לבקש רחמים מהשם
יתברך, שנזכה ליראת שמים ולשמור התורה והמצוות, ואם חס ושלום
נופלים, אז יש רבנו רבי נחמן שהוא לא נותן ליפול, לא נותן לנו ליפול, אז
העיקר זה רבנו הקדוש רבי נחמן, אני לא כלום, והעיקר ללמוד ספריו
ולקיים מה שהוא לומד אותנו, ולהאמין לו מה שהוא אומר... זה מן
השמים, זה כל חיותינו ותקוותינו, השם יתברך הביא אותו לעולם עכשיו
בחושך הזה שיהפוך, שיקרב כל העולם להשם יתברך ולתורה ולאמונה
בשביל האמת, זה העיקר, העיקר להאמין בהשם ולהתפלל להשם, להאמין
שהשם יתברך ברא אותנו והוא רוצה שאנחנו נאמין בו ונאמין בתורה
ובמצוות ונהיה בנים אצל השם יתברך, זהו התכלית, זהו החיים, בלא זה
אין חיים כלל, בלא תורה זה לא חיים, זה חיים של מין בהמה, יש בהמות
שהולכים על ארבע רגלים, ויש בהמות שהולכים על שתי רגלים, בעולם
מסתובבים בהמות על שתי רגלים ומדברים גם כן, אוי, צריכים בפשיטות
לדבר בפה, מה שהעיניים רואות בספר לדבר בפה ולהאמין שהשם יתברך
שומע כל תפילה, אפילו רצון טוב שיש לנו, השם יתברך יודע הכל ועוזר,
ועוזר לנו ורוצה לעזור לנו, רק העיקר מה שאנחנו רחוקים מן האמונה ומן
האמת, אנחנו עם יהודי, אנחנו קיבלנו התורה ואנחנו עם התורה, עם
השם, כל חיותינו התורה והמצוות...
...רבנו הקדוש אומר: "מה יש לאיש ישראלי לעבוד בזה העולם? איזה
עבודה יש לו? להתפלל וללמוד ולהתפלל!, זה העבודה שלו!", צריכים
לחפש כמו שמחפשים אוצר, לחפש ולהכין איך נזכה לחיות חיים של תורה
ואמונה, חיים של שמחה, אנחנו צריכים להתגעגע לזה ולהתפלל להשם על
זה, שנזכה להכיר את השם יתברך, שנזכה להאמין בהשם ולשמור על
התורה והמצוות, זה העיקר החיים... העיקר הלב, להתגעגע ולאמר
להשם: "רחם עלי, שאזכה להכיר אותך ולעבוד אותך באמת, באמונה, זהו
עיקר החיים, חיים של אמונה וביטחון, חיים של שמחה", בלא זה אז מחר
מתים, מחרתיים מתים, אז איזה שמחה? מה יש לי מכל התאוות... מן
ישראל, כן... ÏÎ הכל? רבנו רבי נחמן הוא הרבי שלנו, הוא הרבי שלנו ושל
כשרוצים אמת, כשמחפשים אמת, אז זוכים, מי שרוצה את האמת, אני
נולדתי בין מתנגדים גדולים, שהיו למדנים גאונים, צדיקים מפורסמים
בכל העולם, ואני לא ידעתי כלום, אבל אני חיפשתי אמת ומצאתי איש
אחד, רבי ישראל קרדונר, והעולם הלמדנים, החסדים... וראיתי מה זה
ברסלב, הייתי גיבור כזה... עזבתי כל העולם, ונדבקתי וקישרתי עצמי
לרבי ישראל מקרדון, זהו העולם! נסים שאני נמצא בעולם, מה שסבלתי
מהשם 'ברסלב'; אבל היום, מי שרוצה אמת, מי שאומר "ליקוטי
תפילות", אז הוא מוצא האמת!...

אוצרות הנחל: התענוגים בחיים ומטרתם

מעשה שסיפר רבנו ז"ל: שהיה מלך אחד, והיה חוזה בכוכבים, וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זה הזמן, יהא נתקלקל כל התבואה וכו' וכו', והזמן היה קצר. ונתייעץ לִקח קוצרים ולִתן להם כל התענוגים וכל צרכם, כדי שיהיה להם הרחבת הדעת, לעבוד ביום ובלילה, ויספיקו לקצור קודם הזמן הנ"ל. והם, אדרבא, התענגו ושכחו, ועבר הזמן הנ"ל ולא קצרו התבואה. ונתקלקלה כל התבואה. ולא ידעו מה לעשות שהמלך יכעוס עליהם.
ואמר להם חכם אחד עצה: איך שהמלך אוהב איזה ציפור, ובזה שיביאו לו זה הציפור, אז על ידי הנחת רוח והתענוג, מזה יכפר על הכל. אבל קשה מאוד להשיג הציפור, כי הוא באוויר, במקום גבוה, ואין להם סולם, והזמן קצר.
ונתן להם החכם עצה: כמו שהם כמה אנשים, אז יעמידו את עצמם אחד על חברו, למעלה מעלה, עד שיגיעו להציפור. אבל, הם רבו זה עם זה, כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו. ועל ידי מריבתם התרשלו והציפור פרח. ועל ידי זה נשאר להם הכעס מהמלך, על התרשלותם מקצירת התבואה כנ"ל.
[והעניין הוא שה' יתברך ברא האדם, ונתן לו כל התענוגים, והכל שיקצרו התבואה קודם שיקלקל בפגם הברית, ולעבוד ה' יתברך וכו' במוחין נקיים, אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, עד שנכשל בהתבואה שכבר נתקלקל, ונפגם המוחין מעוונות, רחמנא ליצלן. אבל עדיין הייתה עצה על ידי הציפור שהוא הצדיק, שבזה היה נתכפר הכל. אבל על ידי המחלוקת והקנאה, שכל אדם רוצה להיות למעלה, מזה מתרחקין ולא מתקשרין להצדיק וכו'. ודי למבין]
(כוכבי אור – מעשיות ומשלים מרבנו ז"ל)

אוצרות הנחל: מעלת חג הפסח אצל רבינו הקדוש ז"ל ואנשי שלומינו

מצה 'שמורה'
בזמן רבינו הק' קשה היה להשיג "מצה שמורה" לפסח. פעם, בעת שדיברו לפני רבינו בענין זה, והיה מונח על השולחן מצה שאינה שמורה, נגע רבינו ז"ל במצה ואמר: "מצה" ו"שמירת הברית" זהו מצה 'שמורה'!" רבינו בעצמו נוהג היה לאכול רק מצה שמורה, אולם יחד עם זאת הורה להתרחק מאוד מחומרות יתירות.
אוחזים אלוקות ביד...
רבינו ישב פעם בפסח והיתה מונחת לפניו מצה, אחז רבינו הק' במצה, נענה ואמר: "כשאוחזים מצה שמורה ביד - אוחזים אלוקות ביד!", "אז מען האלט מצה אין דער האנט - האלט מען גאט אין דער האנט!"
 

עוד>

אוצרות הנחל: שמחת הפורים

"הנה הולכים וממשמשים לבא ימי הפורים האלה, ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף, ועל ידי זה ימתיקו הדינים" - כך אמר רבינו ז"ל בחורף שנת תקס"ג לפני פורים. היתה זו שעת גזירות ושמד, ורביז"ל בטוח היה בכוחה של שמחת ישראל שתבטל הגזירות.

באותה שעה יושב היה מוהרנ"ת לפניו וכותב את התורה "ואלה המשפטים" בליקוטי מוהר"ן (חלק א' תורה י') אותה אמר רבינו ז"ל לפני כן, כשבפתיחתה הקטע: "כשיש ח"ו דינים על ישראל - על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת דינים". "דינים על ישראל" פירושו, חרון אף ה' על ישראל רח"ל, הבאים לידי ביטוי בצרות וגזרות שונות ח"ו הפוקדים את עמנו. "המתקת הדינים" פירושו, ביטול החרון-אף או שיכוכו, על ידי תפילות וכרומה, המרככים או מבטלים לגמרי את הגזירות והדינים בהם נדונו ישראל.

רבינו ז"ל מגלה לנו אפוא, שעל ידי שמחתנו, ריקודינו ומחיאות כפינו, ממתיקים אנו את

עוד>

אוצרות הנחל: האור של פורים והאור של הצדיק מאת הרב מנחם אזולאי שליט"א

ביום פורים יורד אור נפלא מאוד לעולם. זהו אור של חסד, אור הקב"ה בשלמות, ללא לבושים כלל. זהו האור הגנוז.
לא סתם אומרים העולם "לא כל יום פורים". כי באמת, זהו יום מיוחד במינו, היום הכי חשוב בשנה, ואפילו יום הכיפורים הקדוש אומרים עליו שהוא כְּפורים – כמו פורים (תיקוני זוהר).
מהו הסוד של היום הנפלא הזה?
בפורים מתבטל שורש הרע לגמרי, מתבטלת קליפת המן עמלק (תאוות ומידות רעות), אין אחיזה לחיצונים, ומתגלה אור האהבה והרצון האלוקי בכל מעשי הבריאה. ואם כך, בשונה משבת או יום טוב מותר לנסוע ולבשל ולעשות שאר מלאכות, שכן אין המלאכות ועסקי החול יכולים להסתיר את האור.
אור הצדיק
בחינה נוספת אור הפורים היא אורו של הצדיק, בחינת מרדכי.

עוד>

אוצרות הנחל: חנוכה-דברי חיזוק ואמונה מתוך ספרי רבינו ורבי נתן זצ"ל

וזה בחינת נר חנוכה, כי הצדיק נקרא אור, כמו שכתוב (ישעיה ג' י), "אמרו צדיק כי טוב" - 'ואין טוב אלא אור' (פסיקתא זוטרתא שמות כ"ז יט), כמו שכתוב (בראשית א' ד), "וירא אלקים את האור כי טוב", כי זה הצדיק הוא טוב גמור, כי הפריש הרע לגמרי ונשאר כלו טוב, ועל-כן נקרא טוב, דהינו אור כנ"ל. וזה בחינת נר חנוכה, שאנו ממשיכין ומקבלין כח הצדיק שנקרא אור, בחינת (משלי כ' כז) "נר יקוק נשמת אדם", ועל-ידי-זה הכח, דהינו על-ידי אור הצדיק שהוא בחינת טוב, כמו שכתוב, 'וירא אלקים את האור כי טוב', כנ"ל, על-ידי-זה אנו יכולין לעמד כנגד מלכות הרשעה, כנ"ל, כי אי אפשר לעמד כנגדם כי אם על-ידי בחינת כלו טוב, בחינת צדיק גמור כנ"ל, כי צריכין לירד לתוך הרע שלהם לשברו ולהשפילו כנ"ל.

עוד>

אוצרות הנחל: הילולת תלמיד רבינו הקדוש רבי נתן מברסלב

"רבנו נתן מברסלב", נאם הגבר הוקם על, בפשיטות נאמר עליו שהקים עולה של תורה תורת רבנו הקדוש והנורא מוהר"ן מברסלב זי"ע, אשר סמך רבנו ידיו עליו להפיץ ולהאיר תורתו בעולם, ובפרט לחזק נשמות חלושות להקים ולהקיץ לעורר לסמוך לכל הנופלים לחזקם לעודדם לקשטם בכל מיני חן ויופי והתפארות, לגלות את ההתפארות שבכל יהודי וכל יהודי היכן שהוא ובאיזה מדרגה שהוא חשוב הוא לפני הקדוש ברוך הוא.

עוד>

אוצרות הנחל: חיי מוהר"ן ליום כיפור

סעיף יב-יג

ואחר - כך בימי אלול הייתי אצלו בעצמי (כי אז בבואו לא הייתי בעצמי רק כל הנ"ל שהיה בעת כניסתו לביתו שמעתי מחברי שהיו אצלו אז), ותכף כשנכנסתי אצלו והוא זכרונו לברכה היה יושב בכבד ראש בצער, והתחיל לדבר תכף מענין חיים ומיתה, ענה ואמר לי הלא בין חיים למיתה אין חלוק כי - אם באמה אחת , שעכשו האדם כאן ואחר - כך הוא שוכן שם. והטה בידו על בית העלמין כלומר מי שהוא צדיק ואף במיתתו הוא חי, מה חלוק אצלו בין חיים למיתה, רק מקדם היה דר בכאן ועכשו קבע דירתו שם בקבר, והוא חי שם. ואז התחיל לומר חיים נצחיים הם רק אצל השם יתברך ומי שהוא נכלל בו יתברך הוא חי גם כן חיים נצחיים וכו' כמבאר כל זה אצל התורה עתיקא הנ"ל.

עוד>

אוצרות הנחל: עבודת ה' בהדרגה ובנחת

אף על פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל
עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה', כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות
מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך וכיוצא בזה שאר
עניני עבודת ה'. אף על פי כן

עוד>

אוצרות הנחל: ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה

הכלל שצריך האדם להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר בשמחה כל כך עד שיחטוף את היגון והאנחה שהם כל המרה שחורה והעצבות, יחטוף אותם ויכניסם לתוך השמחה בעל כרחם, עד שיהפוך היגון ואנחה לשמחה, כי דייקא על ידי מה

עוד>

אוצרות הנחל: עליות וירידות (משיבת נפש ע"ו)

לפעמים בחמלת השם ניפתח לאדם אור גדול ונדמה שבוודאי

יהיה איש כשר כראוי ואחר-כך פיתאום נחשך לו כאילו

בא השמש ממש פיתאום שלא בעונתה שזה בחינת

עוד>

אוצרות הנחל: חזק וחזק תתחיל כל יום מחדש/עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת לבניו ותלמידיו

יום ה' פרשת בא תקפ'ד
... והנה קריתי מכתבך היטב ,ואני מבין דבריך מרחוק,והנה אנוכי הרואה כי עוברים עליך מחשבות הבל של בני הנעורים, אשר דרך הבעל דבר {יצר הרע} לבלבלם במרה שחורה ועצבות על שוא והבל,אשר המרה שחורה מזיק להם יותר מן הכל.אבל נפלאתי עליך בני חביבי

עוד>

אוצרות הנחל: נבקש ונחפש את השם יתברך ברצונות חזקים מאד/משיבת נפש

וזה בחינת תפלת ערבית רשות. כי לפעמים גובר החשכה והעדר הדעת כל כך על האדם עד שהוא בבחינת העדר הדבור בחינת יונת אלם, שאינו יכול לפתח פיו כלל להתפלל ולהתבודד ולפרש שיחתו כראוי לו בבחינת נאלמתי לא אפתח פי ונאמר נאלמתי דומיה וכו', ובאמת לולא כח הצדיקים הגדולים היו מתיאשים אז לגמרי מלהתפלל ולשוב אל השם, וזה עקר תקון הצדיקי אמת שהם בבחינת יעקב אבינו, שהם מעוררים ומחזקים אותנו ומכניסים בלב ישראל, שגם בתקף מרירות הגלות בגשמיות וברוחניות שהוא בחינת תקף חשכת לילה יתפלל וישוב אל השם ולבלי להתיאש מן הצעקה והתפלה לעולם כנ"ל

עוד>

אוצרות הנחל: אצל השם יתברך שום עבודה לא נאבדת / משיבת נפש

בעת שהאדם רחוק מקדושתו יתברך והוא נע ונד ומטולטל ודוחין אותו מקדושתו מדחי אל דחי, רחמנא לצלן, אף על פי כן אם הוא חזק ואמיץ לבקש ולדרש ולחפש ולחתר בכל עת ולהתגעגע ולכסף ולבקש את שאהבה נפשו, הינו לזכות למצא אותו יתברך, אזי אף על פי שעדין עוברים עליו ימים ושנים הרבה ואינו זוכה למצאו יתברך ולהתקרב אליו, אף על פי כן ידע ויאמין כי בכל עת ועת על ידי כל בקשה וחפוש ועל ידי כל דרישה ודרישה שדורש ומבקש ומחפש למצא כבוד קדושתו יתברך, ועל ידי כל הבטה וגעגוע שמביט ותולה עיניו לרחמיו יתברך ועל ידי כל תנועה ותנועה שפונה אל הקדושה, על ידי כל זה זוכה בכל פעם לשבר חומות ברזל ודלתות נחשת, אף על פי שאחר כך מתגברין עליו בכל פעם, רחמנא לצלן, ואף על פי כן אין יגיעו לריק, חס ושלום

עוד>

אוצרות הנחל: השתוקקות רצונות וכיסופין

ההשתוקקות לעבודת ה' היא המציירת את המעשה ומכינתו לביצוע, וככל שתרבה ההשתוקקות, כן יצטייר מעשה טוב יותר, אך "דע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד, כי צריך האדם להוציא בשפתיו כיסופיו" (ליקוטי מוהר"ן א,לא) – לשונו הטהור של רבינו ז"ל. בהסבירו, שהדיבור מוציא את המעשה לפועל; הכיסופין בלב מכינים את המעשה בכח, ואילו הדיבור מביא לידי מעשה ממש, על כך סידרו חז"ל את התפילות הסדורות המבטאות השתוקקות נמרצת לה' ולתורתו, ועל כך החדיר רבינו באנשיו ובעולם דרך של שיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדי להביא לידי ביטוי מילולי את כל אותן רצונות טובים שבלב.

עוד>

אוצרות הנחל: "תקננו בעיצה טובה מלפניך" - שיחות הר"ן שיחה רל"ח

רלח. היה מדבר עם אחד, בתוך כך שמע אחד שהיה מתפלל תפלת ערבית ואמר:
ותקננו בעצה טובה מלפניך, ואמר אותו האיש במהירות אלו התבות: ותקננו בעצה
וכו'. וענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לזה שעמד אצלו: הראית שזה חוטף
במהירות אלו התבות: ותקננו בעצה טובה וכו', הלא אלו התבות צריכין להתפלל
בהתעוררות גדול ובכונה גדולה מעמקא דלבא מאד

עוד>

אוצרות הנחל: חביבות עם ישראל לפני ה' יתברך

"צריך לדעת, שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל אפילו פושעי ישראל, וכל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטי שהשם יתברך מתפאר עמו. על כן אסור לאדם לייאש עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאד חס ושלום, כי עדין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו כנ"ל ועל כן עדיין יכול לשוב לה'. והעיקר הוא על ידי אנשי אמת שהם יכולים למצוא גם הטוב וההתפארות שיש אפילו בהגרוע שבגרועים ולהשיב הכל להשם יתברך." (משיבת נפש אות י"ג)

עוד>

אוצרות הנחל: מעלת ההיתבודדות/שיחות הר"ן שיחה רכ"ט-רל"א

רכט. שמעתי בשמו שהיה מדבר עם אחד מבני הנעורים והיה מחזק אותו מאד מאד
בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדרכו זכרונו לברכה.
ואמר לו שבתחלה זה היה עקר התפלה מה שהיה כל אחד מדבר מה שבלבו לפני השם
יתברך בלשון שהיו מדברים בו כמבאר ברמב"ם בתחלת הלכות תפלה

עוד>

אוצרות הנחל: איך זוכים להתמדה?

סגלה להתמדה, שיזכה להיות מתמיד בלמודו, הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש
ישראלי. כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות. אבל כשיש להכלה איזה חסרון
ומום, אזי בודאי אין האהבה בשלמות. כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב
דברים לג, ד "תורה צוה לנו משה מורשה"

עוד>

אוצרות הנחל: להתחיל בכל פעם מחדש

ספר הרבה מענין גדל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד.
ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר שמעתה
יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאות אכילה
וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו'
ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן היה כמה פעמים ביום אחד

עוד>

אוצרות הנחל: יגיעה ולהט בעבודת ה'

אלו הרוצים להיות אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים
גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל
הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות
כראוי. דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו
באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי. זה בעצמו שהם מתיגעים
ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות

עוד>

אוצרות הנחל: "אין שום יאוש בעולם כלל"-דברי רבי נחמן מברסלב זצוק"ל
 
וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת, שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְךָ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דֹּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל:

עוד>

אוצרות הנחל: או הכל או כלום האמנם?/עפ"י רבי נתן ז"ל ליקוטי הלכות

כשרואין שקשה להשיג העצה השלימה, צריכין להתנהג לפי חלוקת העצה על כל פנים, הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי ח"ו. שלא יאמר שילך ויתהנה וכו' רחמנא ליצלן. רק ישתדל שעל כל פנים ישאר מה שישאר וכו'.

עוד>