"צריך לדעת, שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל אפילו פושעי ישראל, וכל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטי שהשם יתברך מתפאר עמו. על כן אסור לאדם לייאש עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאד חס ושלום, כי עדין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו כנ"ל ועל כן עדיין יכול לשוב לה'. והעיקר הוא על ידי אנשי אמת שהם יכולים למצוא גם הטוב וההתפארות שיש אפילו בהגרוע שבגרועים ולהשיב הכל להשם יתברך." (משיבת נפש אות י"ג)

אך מדוע יש מניעות לחפצים את קרבת השם יתברך?

אומר רביז”ל בתורה קט”ו בליקו”א: הי”ת אוהב משפט על כן הוא מוכרח כביכול להסכים להזמין מניעות לאדם ולמונעו מדרך החיים כפי הראוי לו, לפי מעשיו הרעים על פי הדין והמשפט, כי הוא יתברך אינו יכול לדחות את הדין כי הוא יתברך אוהב משפט. אך מאחר שבאמת הוא יתברך אוהב ישראל ואותה אהבה שהוא אוהב את ישראל גדולה יותר מהאהבה שהוא אוהב את המשפט. מה עושה הי”ת, מסתיר את עצמו כביכול בתוך המניעות שמזמין לאדם שעל פי הדין והמשפט מגיע לו על פי מעשיו הרעים. כלומר הי”ת כביכול מרמה את המקטרגים שעומדים על זה שיעשה משפט צדק וימנעו את האדם מלהתקרב אליו יתברך והוא עושה שיתקרבו אליו ע”י שמסתתר בתוך המניעות שמזמין לאדם. וזה כעין דברי האריז”ל שמסביר על ירידת נשמת אברהם אבינו ע”ה. כי לפני שירדה נשמת אברהם אבינו ע”ה לעולם התנגדו הקליפות לזה שנשמה קדושה כזו תרד בדור חייב, דור של עובדי עבודה זרה וכו’. לכן רימה הקב”ה את המקטרגים והציע להם להוריד את הנשמה הקדושה הזו בתוך טיפת זיווגו של תרח עובד עבודה זרה, וממילא אברהם אבינו יפול בתוך קליפת תרח ויתקלקל יותר ויותר, ואז תהיה לקליפה יניקה יותר. ולזה הסכימו הקליפות. ואח”כ הקב”ה נתן כח לאברהם אבינו ע”ה לצאת מהם ולגלות האמונה הקדושה בעולם. וכן בסיפור של ה”זבוב ועכביש” מספר רביז”ל את ההתנגדות של הס”מ לירידת נשמתו הקדושה, נשמה שאם היא תרד לעולם בודאי תחזיר את עם ישראל להקב”ה, והס”מ הסכים רק אם תהיה עליו מחלוקת. ואנו עדים היום שאע”פ שהיתה מחלוקת, ברוך ה’, דבר רביז”ל מתפשט בעולם. ונמצא כשהי”ת אמר לס”מ תמצא לך עצה נגד זה שרביז”ל ירד לעולם, כבר ידע הי”ת ששום עצה כבר לא תועיל ובזה הטעה את הס”מ וכו...

.